חולון עיר בילדים
אטרקציות


גן סיפור: "כספיון הדג הקטן"

סופר: פאול קור
אמן: מישל וולמן
מיקום: רחוב יוחאי בן־נון


האמן מישל וולמן עיצב פסל מים קינטי, מברזל מחליד מסוג "קורטן", בהשראת הסיפור "כספיון הדג הקטן", יצירתו של הסופר פאול קור. הגן משתרע על שטח של 6 דונם, והוא מכיל בְּרֵכָה ומזרקה, שבתוכה פסלי הלוויתן, כספיון הדג הקטן ודגים נוספים. הלוויתן נישא על עמוד גבוה מעל המים ונמצא בתנועה מתמדת כתוצאה מפעילות המים. פסל זה ממוקם ברחוב בן־נון בשכונת נאות שושנים.
 
הָיֹה הָיָה פַּעַם דַּג כֶּסֶף נֶחְמָד, קָטָן, אַמִּיץ וְנָבוֹן בִּמְיֻחָד,
שֶׁשָּׂחָה לְבַדּוֹ בַּיָּם הַכָּחֹל.
פִּתְאוֹם הוּא רָאָה גּוּשׁ שָׁחֹר וְגָדוֹל.
כַּסְפִּיּוֹן בְּסַכָּנָה!
כַּסְפִּיּוֹן, דַּג הַכֶּסֶף הַקָּטָן, שֶׁהִצִּיל פַּעַם אֶת הַלִּוְיָתָן,
שׂוֹחֶה בַּיָּם וּמְחַפֵּשׂ אֶת חֲבֵרוֹ.
הַיָּם גָּדוֹל וְרָחָב וְהַסַּכָּנוֹת בּוֹ רַבּוֹת.
הַמַּסָּע הַגָּדוֹל שֶׁל כַּסְפִּיּוֹן:
כַּסְפִּיּוֹן, דַּג הַכֶּסֶף הַמְּפֻרְסָם, חַי בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם.
הַיָּם הָיָה כָּל עוֹלָמוֹ, וְלָכֵן חָשַׁב שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא
טִפַּת מַיִם עֲ-נָ-קִ-י-ת.
 
פאול קור (1926–2001), מעצב, צייר, מחבר ומאייר ספרי ילדים עטור פרסים, נולד בפריז ועלה לישראל בשנת 1948 כמתנדב מח"ל (מתנדב חוץ לארץ) בימי מלחמת העצמאות. במשך שנים רבות אייר ועיצב את שטרות הכסף והכרזות של מדינת ישראל.
 
"הייתה לי ילדות מאושרת," נהג פאול קורנובסקי (קור) לתאר את שנות חייו הראשונות בשכונת מהגרים ברובע העשרים בפריז. הוא נולד להורים יהודים שהיגרו מלודז' שבפולין לצרפת, וגדל ללא בני המשפחה המורחבת הרבים שנותרו בפולין ורובם נספו בשואה. הוא לא דיבר אידיש – שפת הדיבור של הוריו, ולא הרגיש ששורשיו התרבותיים קושרים אותו לפריז.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס אביו, שהיה חייט מומחה, לצבא הצרפתי. אמו ניהלה את חנות הבדים המשפחתית. כאשר התקרבו הנאצים לפריז, ברחה האם עם שני בניה אל כפר קטן בנורמנדי, שהיה תחת שלטון ממשלת וישי. אביו שחזר מהמלחמה נתפש על ידי הנאצים ונשלח אל מחנה המעצר הידוע לשמצה בפריז, דרנסי, וממנו אל מותו במחנה ההשמדה אושוויץ. בספטמבר 1943 הוברחו פאול ואחיו הצעיר הנרי לשווייץ, אל מחנה פליטים יהודים שנוהל על ידי הארגון היהודי "אוזה" (Ose). שם, בעקבות מבחנים פסיכוטכניים שעברו הילדים, נתגלה כישרונו האמנותי. פאול נשלח ללמוד בבית הספר לאמנויות ואחר כך בבית ספר לגרפיקה.
בן 21 שב פאול לפריז ונרשם לבית הספר הגבוה לאמנויות. במרץ 1948, תוך כדי נסיעה במטרו ועלעול בעיתון, קרא כתבה על הקרבות המתרחשים בארץ־ישראל. הכתבה שקרא הסעירה אותו. פאול הפסיק את לימודיו, התגייס לסניף של ארגון "ההגנה" שפעל במרסיי,ולאחר הכשרה במחנה "דפנה" שלהארגון, הגיע לישראל ביוני 48' כמתנדב במסגרתמח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מיד עם הגיעו ארצה גויס לצה"ל ונשלח למשימות שמירה באזור ראש הנקרה. משהתברר כי הוא צייר, הועבר לפיקוד ההדרכה ביפו והחל לסייע באיור חוברות ההדרכה של הצבא הצעיר. בפיקוד ההדרכה פגש את פנינה, לימים אשתו. הם נישאו באוגוסט 1950. עוד לפני שחרורו החל לעבוד בבית דפוס כגרפיקאי. עבודתו המפורסמת באותם הימים הייתה הכרזה "מלוה מלחמה מלוה ניצחון". הוא החל לחתום על עבודותיו בשם פאול קור ולעצב מודעות, כרזות תיירות, כריכות ספרים, בולים ובעיקר, כפי שנהג לומר: "אני הצייר היחיד שכל אחד מחזיק את ציוריו בכיסו", שטרות של כסף...
 
באמצע שנות ה־60 של המאה ה־20 נסעה משפחת קור לפריז, שם עבד פאול במשרד פרסום. כעבור שנתיים חזרה המשפחה ארצה. בעקבות מלחמת יום הכיפורים החליט פאול לחזור ולעסוק בציור, אולם התהילה הגיעה מכיוון אחר ובלתי צפוי. היה זה עת כתב את ספר הילדים "כספיון הדג הקטן". בריאיון לעיתון "הארץ" שיחזר פאול את ההיסטוריה של כספיון: "על השולחן בסטודיו שלי הייתה מונחת קופסת סיגריות פתוחה, וקרן שמש נפלה על נייר הכסף שעוטף את הסיגריות ונצצה בתוכו. מכאן נולד, באלפית שנייה, הרעיון לכתוב סיפור על דג כסף."
לפאול היה ברור מיד: הדג הקטן יציל את הדג הגדול, והרי לכם סיפור... הספר יצא לאור בהוצאת "דביר" והיה להצלחה גדולה. במשך 14 שנים פרסם קור כ־20 ספרי ילדים, שרובם היו רבי־מכר.
בחודש מאי 2001 נפטר פאול קור בתל־אביב ממחלה קשה והוא בן 74.   
 
"בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם חַי לוֹ כַּסְפִּיּוֹן
(הַהוּא שֶׁנּוֹצֵץ! זוֹכְרִים אוֹתוֹ?)
זֶהוּ דַּג הַכֶּסֶף הַקָּטָן שֶׁפַּעַם עָזַר
לְלִוְיָתָן תִּינוֹק לִמְצֹא אֶת הוֹרָיו.
מֵאָז הֵם חֲבֵרִים טוֹבִים־טוֹבִים.
 
לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה
הָפַךְ כַּסְפִּיּוֹן לְגִבּוֹר שׁוֹכְנֵי הַיָּם.
כָּל הַדָּגִים, גְּדוֹלִים כִּקְטַנִּים,
וַאֲפִלּוּ סוּסוֹנֵי הַיָּם
מַחְמִיאִים לוֹ וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ
כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר לְיָדָם."  
 
עוד על יצירתו:
 
פאול קור הגיע לכתיבה מעולם הציור, על כן הטקסטים שכתב עובדו, לא פעם, על ידי הסופרת והעיתונאית אבירמה גולן. למעשה לא חשב פאול לפתוח בקריירה של יוצר לילדים. את הצעד הראשון עשה כאשר הכין לנכדו הראשון סיפור עם ציורים, כפי שהעיד: "לשימוש פנים-משפחתי בלבד..." פנינה אשתו הייתה זו שלקחה את הספר אל ההוצאה לאור (1985). כך נולד ספר הילדים הראשון של פאול: "הדג שלא רצה להיות דג".
 
פאול, שאייר בעצמו את ספריו, בחר את צבעיו בקפידה, והציור אצלו הפך "לטקסט רב־שכבתי". לתפישתו, ילדים הם אנשים קטנים וחדשים בעולם, ובשבילם העולם מסתורי וגדול הרבה יותר מאשר עבורנו המבוגרים. עבורם, כל מפגש ראשון טומן בחובו הפתעה. פאול קור האמין שילד יזהה דג במים גם ללא זימים ועיניים. ילד יזהה לוויתן, גם אם חלק מגופו הענקי נחתך ושיניו הן רקע לבן ועליו פסים דקים שחורים. קור סמך על התבונה החזותית שלו ועל יכולת הציור וההפשטה שניחן בה. ילדים, ידע קור, אוהבים לקרוא ספרים פעמים רבות מאוד. בעזרת התמונות הגדולות המזמינות חשיבה, מאפשר להם קור להשתתף באמירת הטקסט המוקרא להם.
 
ספריו של פאול אינם משמרים או ממחזרים חוויה ישראלית מקומית, כי אם שומרים על רעננות מודרניסטית אוניברסלית. הסביבה והנוף בספריו מזכירים ארצות רחוקות. צליל שמו תורם גם הוא להרגשת הטיול בחו"ל.
 
בעת מפגשיו התכופים עם ילדים נהג פאול להסתתר מאחורי מכחוליו. "הם פקחים מדי," נהג לומר. כאמור, הוא היה ער מאוד לחשיבות התכנים החזותיים שבספריו, אך מעולם לא ראה עצמו כמחנך או כפדגוג. לעתים אף עמד משתאה נוכח "המסרים הפדגוגיים" שמצאו בספריו פרשנים ומבקרים, הורים ומורים. למרות הכחשותיו של פאול ניתן בהחלט למצוא בשלושת ספרי "כספיון" ערכים חשובים: חברות מתוך נדיבות, נתינה וקבלה, עזרה הדדית.
 
פאול סבר, כי מספריו ניכר דווקא הרצון להשתעשע. המשחק מול הילדים הוא שמח ומלא תקווה. "ילדותי המאושרת מקבלת ביטוי בכל מה שאני עושה," נהג לומר.
 
על יצירתו של קור כתב פרופ' אדיר כהן, ראש המרכז לספרות ילדים באוניברסיטת חיפה: "פאול קור הוא אחד היוצרים הטובים שהיו לנו בתחום ספרות הילדים בדורות האחרונים... ספריו מצדיקים את האמירה כי ספרות ילדים אינה מיועדת רק לילדים אלא קיימת בה פנייה לכולם. הם מכילים ערכים פסיכולוגיים חיוביים, מעודדים טיפוח מודעות עצמית ודימוי עצמי חיובי וכן פיתוח תחושת אחווה. הוא אינו מתפשר על האמת האמנותית שלו. ציוריו צבעוניים ומלאי חיים, וכל ספר שלו הוא חגיגה".
 
הפסל מישל וולמן נולד בפריז בשנת 1946. הוא למד אמנות בעיר ועבד עם גדולי האמנים. בשנת 1969 עלה ארצה. הוא הופיע בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בגלריות ובמוזיאונים עם אמנים מהשורה הראשונה במדינת ישראל. בשנים האחרונות הוא מחלק את זמנו בין הסטודיו שלו בתל־אביב לזה שבפריז. הוא עובד בעיקר בברזל ובברונזה, זכוכית וחומרים אחרים. עבודותיו מוצגות כיום בארץ ובעיקר באירופה.




חזרה ....













אביב ישראלי בבית ספר כצנלסון - לחצו לתמונות.              ליהנות מכל 'הטריקים' שאפשר.- גן סנאי בפעילות חינוכית כייפית.              ילדי גן פטל במסע אחר הכלניות              בית ספר שמיר זכה במקום השני בתחרות כרזת הזה"ב - לחצו כאן              "בראש מתמטי"- הפנינג מתמטיקה בבית ספר שמיר - לגלריה              ראש העיר הצטרף לילדי 'המגינים' בתל גיבורים וביחד נטעו צמחים ועצים בחצר בית הספר -לחצו לתמונות.              כשמוטי ששון פגש את חיים קוגל בגן 'תרבות עברית' - לחצו כאן