חולון עיר בילדים
אטרקציות


גן סיפור "אליעזר והגזר"

סופר: לוין קיפניס
אמן: דוד פיין
מיקום: ברנדס 10, קרית שרת



האמן דוד פיין הקים ברחוב ברנדס בשכונת קריית שרת מיצב פיסול המבוסס על סיפור הילדים "אליעזר והגזר" מאת הסופר לוין קיפניס ז"ל. בהשראת הסיפור עיצב האמן סדרת פסלי אבן מסותתים על פי פרקי הסיפור.
 
לוין קיפניס (1894–1990) סופר ומשורר ילדים, מהמוערכים והפוריים במדינת ישראל, נחשב ל"אחד מיוצרי ספרות הילדים בעברית" ולסופר הילדים הראשון שכתב את יצירותיו בעברית לילדי ארץ־ישראל. מספרים, כי בעת שהלך ברחוב, עבר בסמוך לגן ילדים, עצר, הקשיב ושמע שהילדים שרים בגרמנית... מה עושה אדם רציני ואחראי שחרוזי השפה נהירים לו? מתחיל לכתוב שירי ילדים...
 
יצירתו של לוין קיפניס מכילה למעלה מ־800 סיפורים לילדים, 600 שירים ו־ 100 ספרים. הוא זכה בפרסים רבים על פועלו, ובהם: פרס יציב (1962), פרס למדן (1974) ופרס ישראל (1978) ונבחר ליקיר העיר תל־אביב (1997). יצירותיו ראו אור בשפות רבות.
לוין קיפניס נולד בעיירה קטנה באוקראינה. כבר מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, בציור ובפיסול בעץ. בגיל מצווה הוציא לאור עיתון בשם "פרחי נוי". בהיותו בן 16 פורסם שירו "הילד החולה" בעיתון של ממש בשם "הפרחים". בעיירת הולדתו אושומיר (בפלך ווהלין שבאוקראינה) הקים קיפניס ספרייה עברית והחל לביים מחזות ילדים שכתב. בשנת 1913 עלה לארץ־ישראל והחל ללמוד אמנות בבית הספר הירושלמי הידוע "בצלאל", שהקים וניהל בוריס שץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) היה שותף להקמת ספרייה קטנה לילדים ביפו, אולם בזמן המלחמה כפה עליו השלטון הטורקי לעבוד בעבודות חקלאיות. בתום המלחמה היה קיפניס מורה לילדי התימנים בחדרה. מקץ שנה שב ל"בצלאל" והחל לערוך חוברות ולהכין תכנים בעברית לילדי גיל הגן, תכנים שכה חסרו באותם הימים. במסגרת זו כתב וערך את כתב העת "גננו", הראשון שיצא לאור בארץ־ישראל, לגננת העברייה (לא ברור אם הוא הראשון שיצא לאור בארץ ישראל, או הראשון שיצא לאור לגננת העברייה). "גננו" היה גם לשופרו של קיפניס, ובו פרסם את שיריו ואת סיפוריו.
בשנת 1921 ניהל קיפניס בית יתומים בצפת. אחר כך נסע לברלין להשתלם באמנות, שם פרסם שלושה ספרים בגרמנית. ב־1923 שב ארצה והחל להורות בבית המדרש למורים וגננות ע"ש אלחנן לוינסקי בתל־אביב.
קיפניס כתב שירים רבים בנושא חגי ישראל. לדוגמה: לכבוד חג החנוכה כתב את השירים "סביבון סוב סוב סוב", ו"נר לי". לכבוד חג הפורים כתב את השיר "אני פורים" ועוד ועוד. בשנת 1982 הוקם במכללת לוינסקי, ביזמתו של לוין קיפניס, מרכז לחקר ספרות ילדים ונוער. קיפניס העביר למרכז את ארכיונו האישי הכולל כתבי יד רבים, מכתבים ומסמכים. המרכז פעיל גם כיום ומקיים קשרים ענפים עם ספריות ועם סופרי ילדים ברחבי העולם כולו.
אהבה נוספת של קיפניס הייתה התאטרון. בשנת 1928 הקים קיפניס תאטרון לילדים, אותו ניהל במשך 28 שנים וכתב לו הצגות רבות. בשנת 1956 פרש מהוראה והתמסר לכתיבה. בשנת 1986 היה חבר המערכת של העיתון הסטירי "דבר אחר".    
 
בגן הסיפור "אליעזר והגזר" ניתן למצוא את דמותו של סבא אליעזר מושך בגזר, כשמסביבו עומדות שאר דמויות הסיפור: סבתא אלישבע, הנכדה אביגיל, הכלב הבהב, החתול לקיק והעכבר אפור השכם. כולם מקיפים את סבא אליעזר ואת הגזר העצום, שיצא סוף־סוף מן האדמה.
 
חידוש הגן והתאמתו לפיסול החדש תוכננו ובוצעו על ידי המחלקה לפיתוח גנים של האגף לגנים ונוף בעיריית חולון. התוצאה ללא ספק מרשימה ביותר.
 
כולם משכו ומשכו, ונדמה כי רק עזרתו של העכבר קטן המידות הביאה להוצאת הגזר... כבר לפני שנים רבות כתב לוין קיפניס את מוסר ההשכל הבא על העכבר הקטן: "מכאן שאין לזלזל בעזרה קטנה, אשר באה בזמנה."
 
מפיו של הגזר בא ההסבר הבא: "לא מתוך עקשנות נאחזתי בקרקע, אלא שרציתי לגדול עוד ועוד. לא סבא אליעזר, לא סבתא אלישבע ולא הנכדה אביגיל, יכלו להזיזני. אך רק כשבאו הכלב והחתול, שאין שלום ביניהם ועשו יד אחת לעזור, לא יכולתי להחזיק עוד, וכאשר הצטרף העכברון הקטן ומשך בכוח, נעקרתי מיד."
בבחירת הטקסט, שמונצח בשלטים, סייע שי, בנו של הסופר לוין קיפניס. לימים סיפרו שי וציונה אשתו לעיתונאית עשי וינשטיין מ"מעריב לילדים": "לוין קיפניס ביקש לקרב את הילדים לחקלאות וגם רצה להסביר כי עזרה קטנה ברגע הנכון – שווה המון". עוד סיפר שי, כי כשהיה ילד קטן, נהג אביו לספר לו סיפורים ולקרוא לו שירים בזמן האוכל. אכן, הסופר המוכשר לוין קיפניס נהג "לבדוק" את התאמת שיריו החדשים לילדי הארץ בעזרת ילדיו...
 
הצבת הפסלים בגן הייתה מלאכה לא קלה. כל פסל הובא מסדנתו של האמן המתגורר בקיבוץ מעיין־ברוך שבאצבע הגליל. ביסוס הפסלים היה מלאכה "כבדה" תרתי־משמע, שנעשתה בשטח בעזרת עובדי האגף לגנים ונוף וקבלן פיתוח שנשכר למשימה. למעשה יצר האמן מאבן גרניט את הבסיס ואת הפסל שעליו כמקשה אחת. הפסלים "הקטנים" – דמויות הכלב או החתול – שוקלים כ־800 ק"ג. חצי ממשקל כל פסל מצוי מעל פני האדמה. פסל הנכדה אביגיל כבד יותר, ומשקלו הכולל כ־1,000 ק"ג. פסל זה שקוע כ־30 ס"מ בקרקע ומתנשא לגובה 110 ס"מ מעל פני האדמה – כמלוא קומתה של הילדה אביגיל. הפסלים הכבדים ביותר, מטבע הדברים, הם פסלי הדמויות של סבתא אלישבע (1,400 ק"ג) וסבא אליעזר (1,600 ק"ג). גם בסיס הפסלים האלה שקוע כ־30 ס"מ בתוך הקרקע
, והם מתנשאים מעל פני הקרקע לגובה של 140 ס"מ.




חזרה ....













אביב ישראלי בבית ספר כצנלסון - לחצו לתמונות.              ליהנות מכל 'הטריקים' שאפשר.- גן סנאי בפעילות חינוכית כייפית.              ילדי גן פטל במסע אחר הכלניות              בית ספר שמיר זכה במקום השני בתחרות כרזת הזה"ב - לחצו כאן              "בראש מתמטי"- הפנינג מתמטיקה בבית ספר שמיר - לגלריה              ראש העיר הצטרף לילדי 'המגינים' בתל גיבורים וביחד נטעו צמחים ועצים בחצר בית הספר -לחצו לתמונות.              כשמוטי ששון פגש את חיים קוגל בגן 'תרבות עברית' - לחצו כאן